אז נכון שפתחתי את הבלוג בסערה של טרנטינו, אבל אפשר ללכת לקולנוע גם בשביל להתענג.
אני מוכרח לציין שבתור ילד לא יודע למה, לא ממש סימפטתי את מריל סטריפ (אולי סתם מחוסר הבנה) אבל לאחרונה ובמיוחד אחרי מאמא מיה (שהבן הצעיר שלי אלון, שר כל יום וכל היום) אני ממש מתלהב, היא משתבחת מסרט לסרט ומראה סגולות ותכונות של כוכבת ופשוט תענוג לצפות בה.
הסרט מספר את סיפורן המקביל של שתי נשים, האחת - ג'וליה צ'יילד (מריל סטריפ) שנודדת באירופה בעקבות בעלה שהוא שליח של הממשל האמריקאי, מתוך שעמום היא מוצאת את דרכה אל המטבח והבישול שהיא מאוד אוהבת, וכל זה בתקופה שלא ממש פרגנה לנשים מבשלות, בטח לא ב"קורדון בלו" הצרפתי.ג'ולייה צ'יילד היא אישה "מדרובה" על כל הראש, אין לה מעצורים בפה, היא לא מתביישת מאף אחד והיא מצחיקה בטירוף, אני חושב שהיא גרמה לי לחייך חיוך מפגר רוב הסרט, היא פשוט אישה מקסימה שכיף ללוות.
המקבילה שלה היא ג'ולי, מימינו אנו, שעובדת במוקד שירות העזרה של נפגעי אסון התאומים, משהו כמו "ערן" כזה של ניו יורק, גם היא משועממת לאללה ומוצאת את עצמה פותחת בלוג שמתחייב לבשל את מתכוניה של ג'וליה צ'יילד.
מספיק פרטים כדי לא להרוס לכם, אבל בקיצור, סרט מתוק, מצחיק, נשי משהו אבל שווה כל אגורה, עשוי נהדר, לא כבד וגורם לאנשים לחשוב על הדברים שהם באמת אוהבים לעשות בחיים (כמו לפתוח בלוגים ולהציק לאנשים...:))
דגשים כרגיל:
- ללכת על בטן מלאה!
- ואם הלכת על בטן ריקה, להיות חבר של השכן ולטחון לו את הפופ קורן
- האמינו בעצמכם כמו ג'ולי וג'ולייה
- אל תגורו בקווינס, נראה מזעזע
- אל תבשלו ביף בורגיניון לפני שקראת את הספר של ג'ולייה צ'יילד
והנה טריילר
שלכם, מוטי
למה שאני כתבתי על הסרט אפשר לבקר אצלי בבלוג:http://bigmookcraft.blogspot.com/2009/10/julie-julia.html חשבתי לקנות את הספר ולבשל ממנו ביף בורגיניון!!!
השבמחק