לאשתי היקרה מלאו XX שנים ביום ראשון האחרון ולכן במוצ"ש יצאנו לסרט ומסעדה כיאה לזוג חוגג בגילנו.
המסעדה הייתה חבל על הזמן, מי שבא לבקר, ניקח אותו, מסעדה אסיאתית ברמה שנקראת צ'ארלי צ'יאנג. כל המנות היו מדהימות, רק אני טעיתי קצת והזמנתי מנה שבשקט מחסלת חיידקים של שפעת חזירים בחריפות שלה, מכל מקום, לעניין הסרט:
כבר אמרתי בבלוג מתישהו שאני מת על מריל סטריפ נכון? מדהימה שחבל על הזמן, הפעם עם אלק בולדווין שהשמין טונות אבל בעיני היה מקסים בסרט (הוא בוכה מלא, ממש לא מתאים לו).
מדובר בזוג גרוש לחלוטין כבר עשר שנים, הוא אפילו חובק צעירה ממנו שנראית פגז והכול עושה רושם נפלא, עד שסופ"ש אחד ביו יורק טורף את הקלפים לכולם.
אני לא אספר את ההמשך כדי לא לקלקל לכם אבל מעבר לזה שמדובר בסה"כ בסרט לא מתוחכם וללא עלילה שדורשת מאמץ יותר מדי, נהניתי מכול רגע! הסרט מצחיק בטירוף וממש כיף וקליל לצפייה, יש להם חתן מצחיק שמוסיף המון להומור והצחוק בסרט ובכלל, אחלה סרט לערב של כיף.
דגשים כרגיל:
- אם תאכלו הרבה פיצה, תראו כמו אלק בולדווין (ולא בפנים).
- אף פעם אל תלכו לניו יורק לבד בלי בן \ בת הזוג שלכם, במיוחד לא כשאהבה קודמת נמצאת שם גם.
- מאחורי חתיכה לטינית יש ילד מרגיז חבל על הזמן שקוראים לו פדרו!
- אם כתוב בתפריט במסעדה שהמנה חריפה, תאמינו להם, הם יודעים מה הם שמים בפנים.
- אם שתית מלא בגלל המנה החריפה ואז אתה הולך לסרט, כדאי להשתין קודם!
- אני חושב שאת 2012 אני אראה באמת ב - 2012.
והנה טריילר: